בתקופתנו הקשר בין לימודים לעבודה אינו בהכרח ישיר. יש אנשים המתעניינים בלימודים גבוהים על מנת להתקדם למקצוע ספציפי. אחרים שואלים אם בעידן שלנו עדיין תואר אקדמי רלוונטי כשמוצעים קורסים למכביר, ומה בכלל התוקף של לימודים גבוהים כשהפקטור המשמעותי ביותר בשוק העבודה הוא הניסיון. כדי לענות על השאלה, לפני הכל חשוב להגדיר יעדים ספציפיים – מה בדיוק אתם מצפים שהלימודים יקנו לכם?
הכשרה מקצועית
לאלו שמצפים שהלימודים יקנו להם הכשרה מקצועית, השלב הראשון מחייב להגדיר תפקיד וממנו "לגזור אחורה" תחום לימודים.
בחלק מהמקצועות זה יחסית פשוט – כל המקצועות הדורשים תעודה פורמלית (כמו עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק וכו') בעוד במקצועות אחרים זה מורכב יותר.
אלו שמגיעים לייעוץ לימודים לרוב לא מדברים על תפקיד מאוד ספציפי או הכשרה פורמלית שכזו. הם מתעניינים במגוון תחומים ומקווים לעבוד בתפקיד קרוב. דוגמאות נפוצות הן למשל – ניהול לקוח, תפקידים עסקיים, תפקידים שיווקיים מסוגים שונים ותפקידי ניהול על שלל סוגיהם.
לצורך הזה ההמלצה העיקרית היא – לאסוף כמה שיותר מידע מקדים על שוק העבודה. כדי שהתפקיד בו מעוניינים לעסוק לא יהיה אמורפי אלא ספציפי יותר ויאפשר להגדיר לימודים רלוונטיים, חובה להכיר מעט יותר לעומק את עולם העבודה ואופני ההתנהלות שלו.
לאחר הבנה ראשונית, ניתן לאתר תחומי לימוד רלוונטיים תוך שקלול פרמטרים שונים כמו אופי מוסד הלימודים, סוגי החוגים האפשריים ורמת הרלוונטיות שלהם לתחומי העניין ולשאיפות המקצועיות, וכמובן – השאלה הנפוצה ביותר – תואר או קורס?
מי אמר שצריך תואר אקדמי?
"ביל גייטס ומארק צוקרברג אף פעם לא סיימו תואר" אומרים לי הרבה מאוד לקוחות ששוקלים לקחת קורסים ולוותר על תואר, מתוך הגיון והיכרות עם עולם ההייטק במיוחד.
"אין ספק" אני עונה, רק מזכירה ששניהם התחילו תואר ופרשו רק כשהייתה (לכל אחד לחוד) אלטרנטיבה ראויה ומבוססת.
זו הסיבה שאין תשובת קסם לשאלה הזו. הדברים לא מתקיימים בחלל ריק ואין החלטה אחת נכונה לכולם אפילו לא באותה התעשיה. ההחלטה נוגעת לפקטורים שונים כולל שאיפות עתידיות, מסוגלות, היבטים פיננסיים, אילוצי חיים נוכחיים ועוד הרבה.
האם חייבים לעשות תואר אקדמי? רוית ויצמן תמיר, יועצת לימודים וקריירה, מסבירה:
הייעוץ בבחירת תחום לימודים והמענה על שאלות אלו ואחרות הוא ממוקד ומבוסס נתונים.
מטרת הייעוץ מוגדרת כמובן על ידי הלקוח והיא לרוב ספציפית לשאלת תחומי הלימוד והכדאיות ללימודים אלו כחלק מתכנון קריירה עתידי.
היעוץ אינו בוחן יכולות אלא בעיקר נטיות ורצונות (או בשפה מקצועית – "מוטיבציות") תוך התאמתן למציאות שוק התעסוקה בשטח, למגמות הצפויות ולזמינות התפקידים בשלבים השונים כמו גם לצרכים הפנימיים של כל אדם שבונה את עתידו המקצועי.
התוצאות הטובות ביותר מתקבלות עבור לקוחות שמגיעים עם לבטים לגבי בחירת כיוון, ובתהליך היעוץ נחשפים למידע מעמיק יותר לגבי תחומי העניין, יתרונות וחסרונות של כל מסלול, ובעיקר – בניית מסלול מעשיר וגמיש מספיק כדי לייצר בסיס לקריירה מוצלחת ומהנה.
רוית ויצמן תמיר
עודכן בתאריך: 6 בפברואר 2023