האם מכוני הערכה הם באמת בלתי תלויים?

הנה דילמה שמעסיקה אותי באופן מיוחד: לא מזמן נתקלתי בכתבה שדיווחה על אחד ממכוני ההערכה הגדולים, ששינה את מסקנותיו באופן דרסטי אחרי ערעור של מי ששכרו את שירותיו. כאחת שפוגשת במכוני מיון והערכה משני הצדדים – גם מצד המעסיק וגם מצד המועמד לתפקיד, מדובר בכתבה מסעירה במיוחד, שמעלה שאלות משמעותיות בנוגע לאמינות של מכוני המחקר.

ירדן שחר אימון קריירה
מאת: ירדן שחר יועצת תעסוקה ומאמנת קריירה בכירה

ההנחה הבסיסית שלנו היא שהמכונים הללו הם גורם מקצועי בלתי תלוי. הם בוחנים את המועמדים באופן מקצועי ואובייקטיבי בהתאם לדרישות התפקיד כפי שהתקבלו מהמעסיק. אין להם אג'נדה ואין אינטרס.

והנה, הלקוח חזר למכון האבחון, ערער על התוצאות ולמעשה אמר בפועל: "אני לא רוצה את המועמד, בדקו שוב ופסלו אותו", או להיפך: "אני רוצה את המועמד הזה, מצאו דרך שיעבור".

הדבר מציב שאלות משמעותיות בנוגע לאמינותם של מכוני המחקר.

מחד, הם כלי חשוב ומשמעותי בתהליך המיון, פיתחו שיטות וכלים שנעשה בהם שימוש נרחב ומהווים עוגן משמעותי בעולם משאבי האנוש.

מאידך, האם הם באמת חסרי פניות, מקצועיים ואובייקטיביים? או שמא ניתן להשפיע על התוצאות בהתאם ל"רוח המפקד" ונטיית הלקוח?

כיצד יפעל ציבור המתמודדים לתפקיד המתבקשים לעבור דרך מכוני ההערכה כחלק מתהליך המיון? האם נראה התמרמרות? התקוממות?

איך כל זה משפיע על התוקף והמשמעות בפועל של מבחני המיון?

עודכן בתאריך: 25 בינואר 2023

דילוג לתוכן