ההנחה הבסיסית שלנו היא שהמכונים הללו הם גורם מקצועי בלתי תלוי. הם בוחנים את המועמדים באופן מקצועי ואובייקטיבי בהתאם לדרישות התפקיד כפי שהתקבלו מהמעסיק. אין להם אג'נדה ואין אינטרס.
והנה, הלקוח חזר למכון האבחון, ערער על התוצאות ולמעשה אמר בפועל: "אני לא רוצה את המועמד, בדקו שוב ופסלו אותו", או להיפך: "אני רוצה את המועמד הזה, מצאו דרך שיעבור".
הדבר מציב שאלות משמעותיות בנוגע לאמינותם של מכוני המחקר.
מחד, הם כלי חשוב ומשמעותי בתהליך המיון, פיתחו שיטות וכלים שנעשה בהם שימוש נרחב ומהווים עוגן משמעותי בעולם משאבי האנוש.
מאידך, האם הם באמת חסרי פניות, מקצועיים ואובייקטיביים? או שמא ניתן להשפיע על התוצאות בהתאם ל"רוח המפקד" ונטיית הלקוח?
כיצד יפעל ציבור המתמודדים לתפקיד המתבקשים לעבור דרך מכוני ההערכה כחלק מתהליך המיון? האם נראה התמרמרות? התקוממות?
איך כל זה משפיע על התוקף והמשמעות בפועל של מבחני המיון?